סופרוויז׳ן בגישת המוּבחנוּת עם דניאל וינסטון

המובחנות פותחה כגישה לטיפול זוגי והעצמה זוגית, על ידי ד״ר דייויד סנארש, לפני כ-35 שנה.
הוא קרא לגישה ״כור ההיתוך״ ותיאר את זה ככלי מהפכני מבוסס מובחנות והמודל הטיפולי הראשון ששם למטרה אינטגרציה מלאה בין טיפול זוגי לטיפול מיני.
לצד הפרספקטיבה של המובחנות, סנארש גם פיתח פרקטיקה לטיפול בקליניקה. המטפל לא רק מבין את הסיטואציה, הוא גם חי אותה בקליניקה בצורה שמצד אחד מכבד את החוויות והסיפורים של המטופל ומצד שני שואף לראות מציאיויות ומשמעויות שאכן קיימות בפועל אבל שקשה לראות אותם דרך צורות ההסתכלות הרגילות שכולנו נשענים עליהם משך חיינו.
מהמטפל עצמו נדרשת רמה גבוהה של מובחנות כדי לאפשר למטופלים לחזק את המובחנות שלהם וכדי להצליח בדרך הטיפול הייחודית הזו. מטפל ששרוי ברמת מובחנות שאינה חזקה ומובררת, ימצא את עצמו מנהל את הטיפול לפי המגבלות שלו ולא לפי הפוטנציאל של המטופל.
היתרונות של דרך הטיפול הזו הם רבים, וביניהם: העצמה עצמית ועצמאית של המטופל ושחרור מודע ומושכל מתלות במטפל, מנהיגות טיפולית שמצמיחה עצמאות וששמה את היכולת של קבלת ההכרעות האישיות ע״י המטופל, בראש מעיינינו - מתוך טיפול שבו המטפל מהווה גורם פעיל מאד, המטופל לא רק מבין, אלא גם נדחף מעצמו ליישם.
תוצאות הטיפול עלולות להיות מורגשות היטב לאחר מפגשים בודדים. למרות שזה עלול להיות דרך תהליך לא פשוט ולא נח, מטופלים משתוקקים ליותר כי ברור להם פנימית את הערך של היכולת שלהם לשאת את הקושי למען צמיחה אישית וזוגית.
למרות שיש לא מעט ללמוד, הגישה עצמה וביצועה בקליניקה מבוססות על היכולת של המטפל לנהל את הטיפול ע״י האונה הימנית של המוח שלו ולהביא את המטופלים לחוויה דומה משלהם.
אנחנו בעד תובנות, אבל הרבה יותר מאתגר ומעניין לראות מה קורה כאשר האני פנימי והיציב מזהה את האני הפחות מוצק והמשוקף שלו ואז דורש מעצמו שינויים מהותיים. במפגשים אקדיש לא מעט הסברים לטובת ה"אונה השמאלית" של המוח שלנו - אבל אשאף גם להראות איך לזנק מהתובנות הרבות שצצות מהטיפול דרך הגישה הזאת, אל תוך אומנות הביצוע שעוברת הרבה מעל כח התובנה.